רשלנות רפואית אשר הובילה למצב סיעודי
תביעות רשלנות רפואית הינן למעשה סוג מסויים של תביעות נזיקיות בגין עוולת הרשלנות.
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר גורם המעורב במתן טיפול רפואי אינו ממלא את תפקידו ברמה העומדת בכזו שניתן היה לצפות לה מ"בעל מקצוע סביר" בתחום.
אין הכרח כי המטפל עצמו (בדרך כלל הרופא המטפל) יהיה הגורם המתרשל, ייתכנו תביעות בגין רשלנות רפואית של רוקח, טכנאים, אחים/אחיות, סייעים ואפילו עובדי מנהלה.
על מנת לזכות בפיצויים בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח כי הטיפול שניתן אכן היה רשלני, שכתוצאה מהטיפול נגרם נזק וכן לאמוד ולהראות את היקף הנזק.
מצב סיעודי כתוצאה מרשלנות רפואית
כאשר מדובר ברשלנות רפואית אשר הובילה למצב סיעודי יכלול היקף הפיצוי שייתבע את סכום עלות הסיוע הסיעודי לו יזדקק המטופל שנפגע. ישנה אפשרות שהסיוע הסיעודי יידרש רק לתקופת ביניים עד שיחול שיפור במצבו של המטופל שניזוק או לחילופין, אפשרות אחרת, שהמטופל יידרש לסיוע עד לאחרון ימיו במקרה שהנזק שנגרם לו הינו קבוע.
בכל מקרה בו מתעורר חשד כי למטופל נגרם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית יש לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום תביעות רשלנות רפואית. אם מדובר במקרה בו כתוצאה מן הרשלנות הרפואית הגיע המטופל הניזוק למצב סיעודי מומלץ כי עורך הדין אשר נבחר לטפל בתיק יהיה בעל ניסיון בניהול תביעת רשלנות רפואית מסוג זה.
רשלנות רפואית שגרמה לנכות קבועה
כאשר כתוצאה מרשלנות רפואית נגרם נזק המביא אדם למצב סיעודי ברור כי נגרמה לו נכות קבועה.
על מנת לבסס תביעת רשלנות רפואית שכזו יש להצטייד בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלוונטי.
על חוות דעת כזו להראות לא רק כי נגרם נזק, להגדיר את היקפו ומשמעויותיו אלא גם להצביע על כך כי מקור הנזק הוא ברשלנות רפואית.
בחוות דעת המומחה יפורט כיצד הביא הטיפול הרשלני את המטופל למצבו הסיעודי הנוכחי וכך יבוסס הקשר בין הרשלנות הרפואית והנזק בגינו נתבעים הפיצויים.
לצורך גיבוש חוות דעת שכזו תידרש גישה למסמכים הרפואיים אשר אותם יש לקבל מן המוסד הרפואי במסגרתו ניתן הטיפול. כידוע, החוק מחייב ניהול רישומים רפואיים ושמירתם בארכיונים ועל כן לא אמורה להיות בעיה בנושא זה.
במידה והמוסד הרפואי לא יוכל להמציא את החומר הרפואי המבוקש יעביר בית המשפט את נטל ההוכחה אל הנתבעים ואז יידרשו הם להראות כי מצב העניינים לא היה כפי שטוען התובע.
עמדת בית המשפט בנושא רשלנות רפואית שגרמה למצב סיעודי
מאז נכנס לתוקפו חוק זכויות החולה בשנת 1996 החלה מגמה בפסיקתם של בתי המשפט, בית המשפט העליון בראשם, של הרחבת האחריות הרובצת על כתפי צוותים ומוסדות רפואיים. כך זוכים מטופלים שניזוקו כתוצאה מרשלנות רפואית לקבל פיצוי אשר יקל עליהם את ההתמודדות עם הנזק שנגרם להם.
בין העקרונות שהתבססו מאז נחקק חוק זכויות החולה הוא זכותם של מטופלים לקבל מאת הצוות המטפל בהם מידע מספיק שיאפשר להם לתת "הסכמה מדעת" לקבלת טיפול רפואי המוצע להם. על פי גישה זו די בכך כי מטופל שניזוק לא היה מעודכן דיו במשמעויות והסיכונים הכרוכים בקבלת טיפול רפואי מסויים על מנת שהדבר יחשב כרשלנות רפואית. מטופל שניזוק והובא למצב סיעודי כתוצאה מטיפול שניתן לו מבלי שניתנו לו הכלים לתת הסכמה מדעת לקבלת הטיפול יוכל לתבוע פיצוי נזיקי במסגרת תביעת רשלנות רפואית.
אין ספק כי איכות חייו של מטופל שניזוק כתוצאה מטיפול רופאי רשלני עד כדי הבאתו למצב סיעודי נפגעת באורח חמור ביותר. במקביל לפגיעה זו באיכות החיים ישנו הנזק הכלכלי הכבד החורג מהפסד ההכנסה וחובק גם את הצורך שבמימון סיעוד בהיקף הנדרש. באמצעות פניה אל עורך דין המצוי בתחום הרשלנות הרפואית ואשר הינו בעל ניסיון בתביעות רשלנות רפואית אשר הובילה למצב סיעודי ניתן יהיה להשיג פיצוי הוגן בין אם באמצעות פסק דין או על ידי הגעה לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.