אדם המוגדר סיעודי הוא מי שזקוק לעזרה וסיוע בביצוע מלאכות יומיומיות פשוטות ושגרתיות. על פי הגדרות משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי קיימות שש פעולות בסיסיות שאדם אמור לבצע בכוחות עצמו או באורח חלקי על מנת לקבוע האם הוא סיעודי או לא.
קיימת בחינה שמטרתה לסייע בהבחנה אם אדם מוגדר סיעודי. המבחן הזה נקרא ADL (ACTIVITIES OF DAILY LIVING). הוא משמש כמדד להערכת היכולת התפקודית של הנבדק לביצוע מטלות יומיומיות בסיסיות.
במהלך המבחן מקבל הנבדק נקודות על פי יכולותיו בביצוע המשימות הנ"ל. בסוף ניתן ציון סופי הכלול מהנקודות שהוא צבר במהלך הבחינה. קיימים פרמטרים נוספים המוסיפים נקודות, כמו למשל, אם האדם מתגורר בגפו וגילו למעלה משמונים וחמש, הוא יקבל נקודה נוספת בציון הכולל.
אם הציון הכללי הוא גבוה, הנבדק יוגדר כסיעודי בדרגה המצריכה שיוצמד לו סיוע במשך כל שעות היממה. ציון ממוצע, יגדיר אותו סיעודי חלקי. כלומר הוא זקוק לעזרה רק בחלק משעות היממה. ציון אפס מעיד שהאדם אינו זקוק לסיעוד כלל.
המבחן המעשי
במסגרת הבחינה לבדיקת מצבו הסיעודי של האדם, על הנבדק לבצע שש פעולות יומיומיות רגילות. אופן הביצוע שלהן מאפשר לקבוע את מידת כשירותו הגופנית ועקב כך להגדירו בהתאם. יכולתו לבצע את המטלות הבסיסיות הללו הן הפרמטר להגדרתו הרפואית.
הפעולה הראשונה: שכיבה וקימה – באמצעותה נבדקת היכולת העצמאית של הנבדק לעבור ממצב של שכיבה למצב של קימה ולהיפך. תערך גם בדיקה בנוגע לכשירותו לקום מכיסא או ממיטה.
הפעולה השנייה: להתלבש ולהתפשט – בשלב זה נבדקת יכולתו של האדם בביצוע פעולות לבישה והתפשטות של פריטי לבוש מקובלים. הנבדק צריך ללבוש ולפשוט מספר סוגי לבוש. אם הוא נזקק לציוד רפואי נלווה, תיבדק יכולתו להתקינו על גופו ולהסירו בכוחות עצמו.
הפעולה השלישית: רחצה – במצב זה בודקים את יכולתו של החולה לבצע את הפעולות הבסיסיות הנדרשות לרחיצת גופו. הבדיקה תעשה ברחיצה באמבט או במקלחת רגילה. כמו כן, תיבדק יכולתו להיכנס לחדר הרחצה ולצאת ממנו.
הפעולה הרביעית: אכילה ושתיה – כאן נבדקת יכולתו של האדם בביצוע פעולות של אכילה ושתיה בכוחות עצמו. במסגרת בדיקה זו המזון והשתייה מגיעים מוכנים ומוגשים לו ללא כל דרישה לפעולה מצדו. הוא צריך רק להוכיח שהוא מסוגל לאכול ולשתות לבד.
הפעולה החמישית: שליטה על הסוגרים – בחלק זה של המבחן נבחנת יכולתו של הנבדק לשלוט על הסוגרים. כלומר האם הוא שולט על פעולת המעיים שלו וכן על פעולת שלפוחית השתן. אם מדובר באדם המשתמש באורח קבע בקטטר או בחיתולים למבוגרים, הוא יוגדר אוטומטית כאינו שולט על הסוגרים.
הפעולה השישית: ניידות – במסגרת הבדיקה הזאת נבחנת יכולתו של האדם לנוע ממקום למקום בלא צורך בעזרה או סיוע של אדם אחר. אם הנבדק נאלץ להסתייע באביזר כלשהו לצורך כך, הוא לא יוגדר כאדם שאינו בעל יכולת תנועה.
חיצי הביקורת
מבחן ה – ADL נחשב עד לפני שנים מספר כמדד די אמין לבדיקת יכולת תפקודית של אדם לצורך הגדרתו כסיעודי. בעת האחרונה החלה להישמע בחוגים מסוימים ביקורת נוקבת הנסמכת על שני טיעונים מרכזיים: האחד נוגע ליכולתם של הנבדקים לבצע את הפעולות הנדרשות מהם כאשר הם מכוונים לעשות כן. הטענה היא שבמצבים שבהם הם שרויים בגפם, הם לא יצליחו בכך.
הטיעון השני מתבסס על תחושת הבושה שיש לאדם המוגבל בתפקודו. על פי דעה זו הנבדק ייעשה ככל שביכולתו ואף מעבר לכך רק כדי שלא תיחשף מוגבלותו לעיני כל.